החלטה בתיק ב"ל 15996-09-10

1.         בתיק זה מונה מטעמו של בית הדין דר' רון בשוראי, כמומחה רפואי בתחום האורטופדיה.

ביום 31.05.11 הוגשה מטעם ב"כ התובע בקשה לפסילתו של דר' בשוראי ולמינוי מומחה רפואי אחר במקומו, וזאת על בסיס הנימוק לפיו המומחה חרג מהעובדות שהונחו לפניו כפי שתוארו בהחלטת המינוי ואשר שימשו אותו בין היתר כבסיס לחוות דעתו, כשבהקשר זה הפנה לטעות שבחוות הדעת, לפיה המומחה סבר כי התובע הינו יליד 1968 בעוד שהתובע הינו יליד 1986.

2.         בהחלטה מיום 27.06.11 שניתנה בבקשה הנ"ל, מצאנו לנכון, בטרם תינתן החלטה לגופה  של בקשה, להפנות למומחה הרפואי שאלת הבהרה, וכן ציינו כי ב"כ התובע יוכל לחזור על בקשתו ו/או להוסיף לה נימוקים ככל שימצא לנכון לאחר שיתקבל המענה על שאלת ההבהרה.

לאחר שהמומחה הרפואי השיב לשאלות ההברה שהופנו אליו, חזר ב"כ התובע על בקשתו הנ"ל, תוך שהוסיף כי המומחה הרפואי שוב טעה ביחס לגילו של התובע כאשר ציין כי התובע הינו בן 34 שנים, כשבפועל הינו בן 25 שנים.

עוד נטען, כי מחוות הדעת עולה כי המומחה אינו מסוגל להחליט על סמך החומר הרפואי שהונח לפניו בשילוב העובדות ביחס למה שהתרחש בגבו של התובע אלא שמדובר בהשערות היפותטיות.

 לחילופין, ביקש ב"כ התובע להפנות למומחה הרפואי שאלות הבהרה נוספות.

3.         מטעם ב"כ הנתבע הוגשה תגובה לבקשה, במסגרתה הביעה התנגדות למינוי מומחה אחר.

4.         בהנחיות שהוצאו מטעמו של נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט אדלר (כתוארו דאז), בעניין מומחים יועצים רפואיים הובאה, בהקשר בו עסקינן, ההנחיה הבאה:

" מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם.

באותם מקרים בהם נמצא, מתוך חוות דעת המומחה ועל פי החומר הרפואי, כי העובדות שנקבעו על ידי בית הדין אינן מדויקות, אל לו לבית הדין לפסול את המומחה אלא עליו לשקול תיקון המסכת העובדתית על סמך חוות דעת המומחה.

מונה מומחה אחר, לא יזדקק עוד בית הדין לחוות דעתו של המומחה הראשון". ( הנחיות אלו החליפו את הנחיות הנשיא בדבר מומחים יועצים רפואיים מיום 15.1.91, ונכנסו לתוקף החל מיום 1.5.2010).

5.         במאמרו של כב' נשיא בית הדין הארצי, השופט אדלר (כתוארו דאז), נאמר כי פסילת מומחה הנה צעד חריג שבית הדין נוקט בו בנסיבות נדירות, אשר רק בהתקיימן רשאי בית הדין להיעתר לבקשה כאמור "ואין הדבר בבחינת מעשה שבכל יום" (ס' אדלר, מומחים יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה, המשפט ב' 199).

סיבות אפשריות לפסילת חוות דעת היא כאשר חוות הדעת של המומחה מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין, כאשר מתברר שהמומחה נוהג לתת חוות דעת לנתבע, כאשר חוות הדעת מבוססת על הנחה משפטית לא נכונה, או כאשר המומחה אינו מוכן להשיב על שאלות הבהרה או אינו מסוגל להשיב עליהן, כמו במקרה בו עזב את הארץ (ראה למשל עבל 156/09 יוסף חיון נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 27.01.10; עבל 421/09 המוסד לביטוח לאומי נגד יעקב בן סימון, ניתן ביום 08.03.10).

6.         ענינה של התביעה שבפנינו הינה הכרה בליקוי ממנו סובל התובע בגבו כקשור לתנאי עבודתו כ"מלקט סחורה", והצדדים הסכימו כי בית הדין ימנה מומחה אשר יבחן את הקשר הסיבתי בין אותו ליקוי לבין תנאי העבודה. בהתאם להסכמה זו מונה בהחלטה מיום 03.03.11 דר' רון בשוראי כמומחה רפואי מטעם בית הדין, תוך שהופנו אליו השאלות הבאות:        

" 1.       מהי המחלה  או מהו הליקוי שמהם סובל התובע בגבו?          

2.         האם השפיעו תנאי עבודתו של התובע כהגדרתן לעיל בתקופה הראשונה, בהן הוא שימש כמפעיל מחפרון, השפעה כלשהי על הופעת המחלה או הליקוי ממנו הוא סובל בגבו, והאם יש קשר סיבתי ביניהם ובאיזו מידה?

3.         האם היתה כאן פגיעה Injury ?

4.         האם הפגיעה גרמה נזק?

5.         האם כל פגיעה ופגיעה, כמפורט בהחלטה, גרמה לתובע לפגיעה זעירה Injury שלא ניתן להבחין בה, ואפשר ליחס אותה לזמן מסוים?